פסק-דין בתיק ע"מ 25382-08-12

פתח דבר

1.       ערעור וערעור שכנגד על החלטת וועדת ערר (להלן: " הוועדה") לפי סעיף 29 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (להלן: "החוק"), שהותירה על כנה חיוב המשיב במס רכוש וביטלה הפרשי הצמדה וריבית.

הערעור, שהוגש על ידי מנהל מס רכוש בנתניה (להלן גם: " המערער") מתייחס לביטול החיוב בהפרשי הצמדה וריבית.

הערעור שכנגד, מכוון כלפי עצם החיוב במס רכוש.

העובדות

2.       ואלה העובדות הרלבנטיות להכרעה במחלוקת:

א.     המשיב בערעור והמערער שכנגד, דב וייסברג (להלן: "וייסברג") ירש מקרקעין ברחוב הדר 69 בהרצליה חלקה 144 בגוש 6536 (להלן: "המקרקעין").

ב.      המקרקעין נרכשו עוד בשנת 1935 על ידי דודו המנוח של וייסברג, שנספה בשואה בשנת 1942 (להלן: "המנוח").

ג.      המקרקעין נרשמו בלשכת רישום המקרקעין על שם המנוח לאחר רכישתם, ורישום זה נותר בעינו עד יום 16/3/2011.

ד.      בעקבות זאת, נקט וייסברג בהליכים משפטיים, בעקבותיהם הוכרז ביום 13/9/2009, כיורש המנוח.

ה.     על פי צו בית המשפט, נרשם וייסברג, בלשכת רישום המקרקעין, ביום 16/3/2011, כבעלים של המקרקעין.

ו.      וייסברג ביקש למכור את המקרקעין. מנהלת מס רכוש דרשה, קודם מתן אישורה, פירעון חוב מס רכוש בגין המקרקעין לשנים 1986-1999 (להלן: "התקופה הרלבנטית") בסך 396,000 ש"ח, בצירוף קנסות, ריבית והפרשי הצמדה כחוק (להלן: "השומה").

ז.      וייסברג השיג בפני מנהל מחלקת שומת מקרקעין בירושלים (להלן: "המנהל") על השומה בטענה שלא קיימת לו כל חבות במס רכוש בגין המקרקעין, מאחר שבתקופה הרלבנטית לא היה הבעלים.

המנהל דחה טענה זו, אך קיבל חלקית את ההשגה והורה על ביטול הקנסות והותרת החיוב בהפרשי הצמדה וריבית כחוק.

          ח.     על החלטת המנהל הגיש וייסברג ערר לוועדה.

בהחלטתה מיום 31/5/2012, קיבלה הוועדה, באופן חלקי, את הערר ופטרה את וייסברג מתשלום ריבית והפרשי הצמדה כחוק, באופן שוייסברג חויב לשלם את קרן המס בלבד (להלן: "החלטת הוועדה").

הערעור והערעור שכנגד

   3.      על ההחלטה הוגשו ערעור וערעור שכנגד.

הערעור מתייחס לביטול החיוב בהפרשי הצמדה וריבית, בגין האיחור בתשלום מס הרכוש, בטענה כי הוועדה נעדרת סמכות לקבוע שתשולם קרן המס בלבד.